את הפוסט הזה אני כותב משדה התעופה הצפוף של סן פרנסיסקו בהמתנה למטוס שמאחר כבר שעה. השבוע הייתי בסן ברונו, עיירה קטנה ליד סן פרנסיסקו ומקום מושבה של YouTube עבורה אני משקיע את מיטב מרצי וכשרוני בזמן האחרון.
כמו תמיד זה טוב לחזור ולבקר במפקדת האם, להפגש עם מכרים ועמיתים ותיקים ובעיקר לעבוד ביחד ולהנות מג'ט-לג משובח. שבוע זה בערך הזמן שלוקח לי להתרגל לאזור זמן חדש ולחזור הביתה מוכן ומזומן לספוג את הג'ט-לג ההפוך.
אתמול הייתי ב TGIF של YouTube ולא יכלתי להמנע מההשוואה המתבקשת בין TGIF בחיפה ל TGIF שם. כזכור, אני אלוף ה TGIFים בחיפה ובמיוחד בגלל זה עניין אותי לראות איך זה עובד במשרדים אחרים. איך זה עובד בגוגל שב Mountain View אני כבר יודע, הייתי כבר מספר פעמים אבל עוד לא יצא לי לראות במשרדים אחרים. ב Mountain View קיים אולם ענק עם מקום לכמה מאות ואולי אלפים והדוברים מוקרנים במסכי וידאו ענקיים לטובת הנוכחים הרחוקים יותר. יש כמובן שתייה, כיבוד ויש הפקה רצינית. יש אחראי ארוע ואנשים עצבניים שמסתובבים מאחורי הקלעים עם מיקרופון ואוזניה של השב"כ ואחראים לתיזמון מהמדוייק של הדוברים.
בסן ברונו כמובן שהכל יותר קטן. שמחתי לגלות שבדומה לחיפה גם ב YouTube עוברים אנשים ברחבי המשרד וקוראים למאחרים לבוא ל TGIF. זו כנראה מחלה חברתית להגיע באיחור ל TGIFים וחיפה וסן ברונו לא שונות. התוכן עצמו לא היה מרגש במיוחד, היו כמה הודעות, כמה הכרזות על פיצ'רים חדשים שעומדים לצאת וכמובן בירה, כיבוד קל והרבה שמוזינג. בכלל, נראה ששמוזינג זה מה שכולם עושים בעמק. לכל מקום שאתה הולך כולם כל הזמן שמוזיג אראונד. לצערי אני לא חזק בזה במיוחד. תנו לי spec ואני אממש אותו, תנו לי בעייה הנדסית, אני אפתור אותה אבל שמוזינג זה לא בשבילי. בכל אופן לגבי ה TGIF מה שנחמד זה שזה מסורת של כל החברה ובכל המשרדים כך שלא חשוב לאן נוסעים תמיד יהיה שם TGIF וזה מין תזכורת קטנה לבית, למשהו מוכר. במובן שכמו שגברים במקלחות משווים (אני לא, אבל אמרו לי) גם אנחנו משווים, מדברים על מה כל משרד עושה ב TGIF שלו ואני שמחתי לבשר על המסורת היפה שעובדת אצלנו.
טוף, המטוס הגיע ואני בדרך הביתה ולפני איזה עשרים שעות של טיסות.
הביקור ב YouTube היה קצר ואינטנסיבי, הספקתי הרבה, לא הספקתי עוד יותר דברים, אבל ככה זה כשיש רק שבוע. טיסה נעימה.
כמו תמיד זה טוב לחזור ולבקר במפקדת האם, להפגש עם מכרים ועמיתים ותיקים ובעיקר לעבוד ביחד ולהנות מג'ט-לג משובח. שבוע זה בערך הזמן שלוקח לי להתרגל לאזור זמן חדש ולחזור הביתה מוכן ומזומן לספוג את הג'ט-לג ההפוך.
אתמול הייתי ב TGIF של YouTube ולא יכלתי להמנע מההשוואה המתבקשת בין TGIF בחיפה ל TGIF שם. כזכור, אני אלוף ה TGIFים בחיפה ובמיוחד בגלל זה עניין אותי לראות איך זה עובד במשרדים אחרים. איך זה עובד בגוגל שב Mountain View אני כבר יודע, הייתי כבר מספר פעמים אבל עוד לא יצא לי לראות במשרדים אחרים. ב Mountain View קיים אולם ענק עם מקום לכמה מאות ואולי אלפים והדוברים מוקרנים במסכי וידאו ענקיים לטובת הנוכחים הרחוקים יותר. יש כמובן שתייה, כיבוד ויש הפקה רצינית. יש אחראי ארוע ואנשים עצבניים שמסתובבים מאחורי הקלעים עם מיקרופון ואוזניה של השב"כ ואחראים לתיזמון מהמדוייק של הדוברים.
בסן ברונו כמובן שהכל יותר קטן. שמחתי לגלות שבדומה לחיפה גם ב YouTube עוברים אנשים ברחבי המשרד וקוראים למאחרים לבוא ל TGIF. זו כנראה מחלה חברתית להגיע באיחור ל TGIFים וחיפה וסן ברונו לא שונות. התוכן עצמו לא היה מרגש במיוחד, היו כמה הודעות, כמה הכרזות על פיצ'רים חדשים שעומדים לצאת וכמובן בירה, כיבוד קל והרבה שמוזינג. בכלל, נראה ששמוזינג זה מה שכולם עושים בעמק. לכל מקום שאתה הולך כולם כל הזמן שמוזיג אראונד. לצערי אני לא חזק בזה במיוחד. תנו לי spec ואני אממש אותו, תנו לי בעייה הנדסית, אני אפתור אותה אבל שמוזינג זה לא בשבילי. בכל אופן לגבי ה TGIF מה שנחמד זה שזה מסורת של כל החברה ובכל המשרדים כך שלא חשוב לאן נוסעים תמיד יהיה שם TGIF וזה מין תזכורת קטנה לבית, למשהו מוכר. במובן שכמו שגברים במקלחות משווים (אני לא, אבל אמרו לי) גם אנחנו משווים, מדברים על מה כל משרד עושה ב TGIF שלו ואני שמחתי לבשר על המסורת היפה שעובדת אצלנו.
טוף, המטוס הגיע ואני בדרך הביתה ולפני איזה עשרים שעות של טיסות.
הביקור ב YouTube היה קצר ואינטנסיבי, הספקתי הרבה, לא הספקתי עוד יותר דברים, אבל ככה זה כשיש רק שבוע. טיסה נעימה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה